נכון למועד כתיבת שורות אלה, אין לחייל זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך דין משמעתי שמתקיים בפני מפקד.
יחד עם זאת, כאשר ההוראה להעמדה לדין משמעתי ניתנה ע"י פרקליט צבאי, קיימת זכות לחייל להצטייד בחוות דעת שנכתבה ע"י עורך דין מטעמו. זוהי זכות חשובה, שכדאי לשים אליה לב, כי היא תסייע לכם לעמוד על זכויותיכם.
כמובן, שעורך דין זקוק לחומר הראיות שנאסף נגד החייל, כדי להגיש חוות דעת מטעמכם, ולכן כדאי לדעת שניתן לדחות את קיום ההליך המשמעתי, על מנת שעורך דין מטעמכם יוכל לקבל את חומר הראיות, ללמוד אותו, ואז להגיש חוות דעת סניגור מנומקת ומפורטת. עיכוב הדיון המשמעתי לא יעלה על 7 ימים, אלא אם פרקליט צבאי אישר אחרת.
מפקד שקיבל חוות דעת סניגור, יעצור את הדיון המשמעתי ויעביר את חוות הדעת שקיבל, לפרקליט הצבאי לקבלת התייחסותו.
לאחר שחוות דעת סניגור תועבר לעיון הפרקליט הצבאי, הפרקליט הצבאי יכול להעביר התייחסותו הכתובה לחוות דעת הסניגור. הסניגור יקבל העתק מהתייחסות הפרקליט הצבאי.
בעקבות התייחסות זו, יכול הסנגור לשוב ולהתייחס לאמור בהתייחסות הפרקליט הצבאי.
עורך דין צבאי, שמכיר את המערכת הצבאית ואת פקודות הצבא, יכול במסגרת חוות דעת סנגור לקבל את כל חומר הראיות שנאסף בעניינו של החייל (למשל, במסגרת חקירת מצ"ח), ולהעלות על הכתב טענות משפטיות וראייתיות. בהקשר זה יש לציין, כי עורך דין יוכל גם לסייע לחייל להתכונן להליך המשמעתי, להערך לחקירת עדים שיעידו, לבדוק אפשרות להעיד עדי הגנה, לחשוב על האופן בו נכון לחייל לנהל את ההליך על מנת להוציא את האמת לאור, ועוד.
יודגש, כי הליך משמעתי עלול להשפיע על המשך שירותו הצבאי של חייל, למשל אם מדובר בחייל בשירות קבע, או מי שעתיד להכנס לקבע, ולכן יש להתייחס אליו ברצינות הראויה.
- האמור לעיל מובא כשירות לציבור החיילים, והינו בגדר סקירה כללית המיועדת להכרות ראשונית עם הנושא. אין בכך תחליף ליעוץ משפטי פרטני
