משרתי הקבע, שימו לב!
ההגנות הניתנות לאנשי קבע העוברים טיפולי פוריות עוגנו בחקיקה ראשית.
רוצים לדעת מה ההשלכות של מהלך זה? המשיכו לקרוא!
עד היום החוק קבע כי שר הביטחון, או גורם מטעמו, הם המוסמכים לאשר שחרור חיילת בשירות קבע שהיא בהריון
או בחופשת לידה או בחופשה מיוחדת בלא תשלום שלאחר חופשת לידה, או 60 יום לאחר תקופות אלה.
בימים האחרונים אושר תיקון לחוק, המרחיב את סמכויות שר הביטחון, ומעניק לו סמכות לדון גם באישור שחרור חייל או חיילת בשירות קבע העוברים טיפולי הפריה חוץ גופית.
עד לתיקון זה, היתה סמכות זו נתונה בידי גורמים בתוך צה"ל.
עצם עיגון ההגנה בחקיקה, מחזק את מעמד משרת הקבע ומבצר את זכויותיו, בדומה לזכויות עובדים במשק, להם מוענקת הגנה מכוח חוק עבודת נשים.
התנאים לקבלת הגנה מכוח החוק:
1. משרת הקבע יודיע למפקדיו על ביצוע הטיפולים.
2. קבלת אישור בכתב מטעם הרופא המטפל על אודות ביצוע טיפולי פוריות.
3. אם משרת הקבע נעדר משירות בגין טיפולי פוריות או בתקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות, נדרש אישור בכתב מרופא מטפל כי ההיעדרות מתחייבת מהטיפול.
4. ההגנה מכוח החוק ניתנת עבור טיפולים לקראת שתי לידות, לכל היותר, מכל בן זוג.
5. ניתן לשחרר משרת קבע, אם לדעת השר השחרור אינו קשור לטיפולים או להיעדרות מהם.
חשוב לדעת!
למשרת הקבע, שעניינו נבחן, יש זכות לטעון ולהיות מיוצג בפני שר הביטחון או מי שהוסמך על ידו.
בקיאות בתחום והכרות קרובה עם פקודות הצבא, הם מפתח להצלחת המהלך.
מומלץ לפנות ליעוץ משפטי טרם הופעה בפני הוועדה.
הכותבת הינה קצינה בדרגת סא"ל (במילואים), אשר פרשה מצה"ל, לאחר למעלה מ-20 שנות שירות בפרקליטות הצבאית,
במגוון תפקידים, ביניהם בתביעה הצבאית ובייעוץ המשפטי לגופי צה"ל.
האמור לעיל הינו בגדר סקירה תמציתית של עיקרי הנושא המיועדת להכרות ראשונית בלבד, ואין בכך תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.
