האם מי שלא גר בארץ והוא אזרח ישראלי מחוייב לבצע שירות צבאי?
לפי חוק שירות בטחון, אזרח ישראלי, גבר או אישה, מחוייב לבצע שירות צבאי או שירות בטחון אחר, בין אם הם מתגוררים בארץ ובין אם הם שוהים בחו"ל.
יחד עם זאת, קיימת פקודה בצבא, שקובעת כי אזרח ישראלי שעזב את הארץ עם שני הוריו לפני גיל 16, ועד גיל 18 התגורר באופן קבוע במדינה בה התגוררו הוריו, צריך להסדיר את מעמדו כ"בן מהגרים" מול הרשויות במדינה בה הם מתגוררים (הכוונה לקונסוליה הקרובה למקום מגוריהם). כל עוד הסדיר מעמדו, יוכל שלא לשרת עד הגיעו לגיל פטור משירות צבאי. הסדרת המעמד בקונסוליה כוללת התייצבות במקום ומילוי טפסים, הכל כפי שינחו את האזרח בקונסוליה.
חשוב לדעת, שאזרח שמתגורר בחו"ל, ואף הוריו, יכולים לבקר בארץ לתקופות מוגבלות הקבועות בפקודה מבלי לאבד את הסטטוס של "בן מהגרים", אולם אם יחרגו מן התקופות המותרות בפקודה, האזרח עלול לאבד את מעמדו כ"בן מהגרים", ואז יקרא לשירות צבאי.
הפקודה מתייחסת גם לסיטואציות שבהן ההורים נפרדו או התגרשו במהלך השנים, וההשלכות שיש למצב זה על סטטוס "בן מהגרים".
אזרח שלא הסדיר את מעמדו כנדרש, או שאיבד את מעמדו מסיבות שונות, גם אם יחזור לארץ כעבור שנים ארוכות אחרי שעזב, עלול להחשב משתמט משירות, ואם יגיע לארץ הוא עלול להעצר או להיות מעוכב בנמל התעופה, ובמקרים מסוימים גם לעמוד לדין פלילי בפני המערכת המשפטית הצבאית, ולרצות עונש מאסר בכלא.
כדי להמנע מתקלות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין צבאי, שבקיא בפקודות הצבאיות, ובהתנהלות מול רשויות הצבא. במקרה שבו קיים ספק, מומלץ להתייעץ מראש, ולפני ההגעה לארץ, על מנת להבין את המצב המשפטי ואת הסטטוס העדכני של האזרח, ולקבל יעוץ בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה. כידוע, מעצר או עיכוב בנמל התעופה בגין השתמטות עלול לגרום לאי נעימות ולעוגמת נפש רבה.
- האמור לעיל מובא כשירות לציבור החיילים, והינו בגדר סקירה כללית המיועדת להכרות ראשונית עם הנושא. אין בכך תחליף ליעוץ משפטי פרטני
